לימוד יומי כפתור.png
דפי קהילות לומדות
אשליית הביטחון והיציבות בנבואת עמוס
עמוס א'-ז'
הנביא עמוס חי בתקופה של שפע ושגשוג בממלכות ישראל ויהודה. העם האמין בבטחון רב הן בכחו והן במעמדו הרוחני - והרשה לעצמו שאננות יתרה בנוגע ליציבותו. עמוס בא להוכיח את העם על מחשבותם ומעשיהם, ומנבא על רעש אדמה גדול אשר יפריך את אשליית היציבות של הממלכה.
יום ה' בספר יואל
יואל א'-ד'
נבואתו של יואל פותחת בתיאור של מכת ארבה קשה, וממשיכה עם תיאורים של יום ה', אשר במהלכו יהיו אירועים חריגים (ליקוי מאורות, אסונות טבע ומלחמה קשה). מהו המסר שיואל מעביר לעם לגבי התרחשויות אלו?
סיום יחזקאל - תיקון המציאות לעתיד לבא
יחזקאל מד-מח
בסיום חזון האחרית של יחזקאל מופיעים כמה תיאורים והלכות מחודשות, שמטרתם להרחיק מן המקדש את התועבות והטומאות ולאפשר מציאות בה ה' יוכל לשכון במקדש לנצח. שכינת ה' במקדש בטהרה, תוך ביסוס מעמדו אל מול גאוות האדם, יביאו להתחדשות החיים כבגן עדן והעיר החדשה שתבנה על חורבות ירושלים תשא בגאון את שם ה' המבטא את ייחודה.
סיום ספר הושע - תקווה לתיקון
הושע י"א-י"ד
במהלך ספר הושע, שמתאר רבות את עומק הניתוק של ישראל מה' ומעצמם, מעלה הושע גם את השורשים לתקווה ולתיקון: הרגשות החמים שנותרים לעד בבסיס הקשר שבין ה' לעמו; תקופת הריחוק בין ה' לעם, בה יוכל העם להיגמל מטעויותיהם ולהתעורר מחדש לדרישת ה'; וכמובן - אפשרות התשובה.
התפוררות פנימית של ממלכת ישראל
הושע ו-י
ספר הושע מתאר את המצב הקשה בשנותיה האחרונות של ממלכת ישראל: ראשי העם עסוקים בזנות ובתככים, ומותירים את העם ללא שלטון וללא הכוונה. מתוך הריק שנוצר, נמשכים ישראל אל התאוות ואל תרבויות העמים האחרים, ושוכחים את ה' א-להיהם, עד שלא נותר במה לזהות אותם כישראל.
פתיחה לספר הושע ונישואי הושע
הושע א'-ג'
תקופת נבואתו של הושע היא התקופה האחרונה של ממלכת ישראל, המתאפיינת בחוסר יציבות פוליטית, עד לחורבן הסופי. ספר הושע פותח במשל לנישואין עם אשת זנונים המסמלים את היחסים הבעייתיים בין ה' לישראל. בשיעור נעקוב אחר תהליך ההתרחקות בין האיש לאשה, ננסה לחוש את עצמת הכאב והנתק, ונראה כיצד הנביא מתאר את תהליך התיקון עד לארוסין מחודשים.
חזון המקדש העתידי ביחזקאל
יחזקאל מ'-מ"ה
ארבע-עשרה שנה לאחר החורבן, חוזה יחזקאל את בניית המקדש לעתיד לבא ואת חזרת השכינה אליו, כחלק מחזון הגאולה שלו. יחזקאל מתאר מקדש שונה מן המשכן ומן המקדש שבנה שלמה ואף מבית המקדש השני. בשיעור ננסה להבין כיצד ניתן להבין את ההבדלים הללו, ומה משמעותם
תפקידו של יחזקאל לאחר החורבן
יחזקאל ל"ג
תפקידו של יחזקאל הוא ללוות את העם בגלות, ולהבהיר להם שיש להם תקווה, וה' לא עזב אותם. התפיסה הזו מודגשת על ידי האמירה הברורה שהגולים הם השארית ממנה יצמח עם ישראל מחדש, ועל ידי פתיחת פיו של הנביא לאחר החורבן, כביטוי לכך שדווקא עכשיו ישנה תקווה, ישנו אופק חדש שאליו העם יכול לצעוד בליווי הנביא.
נבואות הגאולה ביחזקאל
יחזקאל ל"ו-ל"ט
תיאורי הגאולה בספר יחזקאל דומים במובנים רבים לתיאורי הגאולה אצל נביאים אחרים. אולם, יחזקאל מתאר גאולה אשר באה ללא תשובה של עם ישראל. במקרה כזה, הגאולה איננה אידיאלית ואיננה משמחת. היא קשה וכואבת, ביד חזקה ובחמה שפוכה, במלחמה ובהרס. אולם לבסוף ה' ידאג לטהר את העם ולברוא להם לב חדש, והם יזכו לשפע טוב. בכך יחזקאל נותן לעם תקווה, שבכל מקרה תגיע הגאולה.
נבואות על הגויים בספר יחזקאל
יחזקאל כ"ה - ל"ב
נבואות יחזקאל על הגויים עוסקות בעמים השכנים לישראל: עמון, מואב, אדום, פלשתים, צור ומצרים. המסר העיקרי החוזר בכל הנבואות הללו באופן מודגש וברור הוא "וידעו כי אני ה'".
משלים בספר יחזקאל
יחזקאל ט"ו - כ"ד
בשיעור זה נעיין במשלים הרבים המופיעים בספר יחזקאל (בפרקים ט"ו-כ"ד), וננסה להבין מדוע יחזקאל הרבה להשתמש במשלים ובמעשים סמליים יותר מנביאים אחרים.
תורת הגמול בספר יחזקאל
יחזקאל ג'; י"ד; י"ח; ל"ג;
בתקופה קשה, בה אין עוד סיכוי למנוע את החורבן הלאומי, מדגיש יחזקאל שיש סיכוי להצלה אישית, והיא תלויה במעשיו של כל אדם. לכן, תורת הגמול המוצגת בספר יחזקאל מתמקדת בגמול האישי של כל אדם באופן פרטי ומדגישה את האחריות האישית של כל אדם לגורלו בכל רגע. באופן זה בונה יחזקאל את התקווה של העם לעתיד, ואת החוסן של העם (בדורו ובדורות הבאים) להתמודד עם השבר הגדול של החורבן והגלות.
מסע יחזקאל לירושלים במראות א-להים
יחזקאל ח'-י"א
בפרקים ח'-י"א, מועבר יחזקאל לירושלים במראות א-להים, ורואה את התועבות הנעשות בירושלים, ואת התוצאה שלהן: נסיעת מרכבת השכינה והשחתת העיר.
פתיחה לספר יחזקאל
יחזקאל א'-ג'
יחזקאל מלווה את העם בתקופה קשה, בראשיתה של גלות בבל. במהלך נבואותיו הוא רואה את עזיבת כבוד ה' את המקדש ואת ירושלים, ומבהיר שמשמעות הדבר היא שהחורבן יגיע בקרוב, ואין אפשרות למנוע אותו. משום כך, שליחותו של יחזקאל קשה ביותר וכמעט חסרת תקווה. הוא איננו מנסה להחזיר את העם בתשובה או למנוע חורבן, אלא רק להוכיח לעם כי נביא היה בתוכם, ובכך גם להראות שה' הוביל את כל המהלך של החורבן והגלות, וה' נמצא איתם בשעות הקשות, ואפילו בגלות.
נבואות ירמיהו לגויים בסיום ספר ירמיהו
ירמיהו מ"ו - נ"א
ספר ירמיהו מסתיים עם קובץ נבואות פורענות לגויים, שהפרקים האחרונים בו מתארים את מפלת בבל. הסיום עם נבואות אלה מבהיר את המהלך הגדול המתרחש בתקופת ירמיהו ולאורך כל ההיסטוריה, בו ה' שולט, פועל בצדק, משלם גמול לכל עם כפי הראוי לו, ולבסוף גואל את עם ישראל.
רצח גדליה והירידה למצרים
ירמיהו מ'-מ"ד
לשארית העם תחת פקידותו של גדליה היתה תקווה. ניתן היה לשקם בעזרתם את הארץ החרבה, ולבסס מחדש מלכות ישראלית. אולם, רצף של טעויות אנושיות המבוססות על עקשנות מחשבתית, מחבלות בסופו של דבר בסיכוייו של העם להשתרש מחדש בארץ. כך נרצח גדליה, והשארית יורדת למצרים ואובדת שם.
ירמיהו מול יהויקים וצדקיהו
ירמיהו ל"ו-ל"ט
שני מלכי יהודה האחרונים, יהויקים וצדקיהו, התמודדו כל אחד בדרכו עם המציאות הקשה לקראת החורבן, ועם נבואותיו הקשות של ירמיהו. יהויקים היה מלך חזק ותקיף, שהצליח להשליט את עמדותיו, וניסה להשתיק את ירמיהו ע"י רדיפתו. צדקיהו, בניגוד ליהויקים, האמין לדברי ירמיהו, וביקש את דבר ה' מפיו, אך לא היה מספיק חזק כדי להעביר את אמונתו זו לפסים מעשיים של מדיניות המנוהלת על פי דבר ה'.
התמודדות עם נבואות שקר
ירמיהו כ"ז - כ"ט
נביאי השקר הולכים ומתרבים בימי ירמיהו, כנראה מכיוון שבאותה עת ישנה התרחקות בין ה' לישראל, הסתר פנים, ולכן דבר ה' אינו מצוי בבהירות. ירמיהו נאלץ להתמודד מול נביאים אלה, אשר מטעים את העם בדבריהם, וגורמים להם להאמין שהכל יהיה בסדר. כיצד ירמיהו מתמודד עם תופעה זו? כיצד ניתן להבחין בין נבואות אמת לנבואות שקר?
נבואות הנחמה של ירמיהו
ירמיהו ל'-ל"ג
ירמיהו, העומד בירושלים רגע לפני החורבן, מצטווה לקבץ בספר אחד את נבואות הנחמה שניבא. כתיבת הנבואות על ספר, סייעה להעברת המסר בדבר תוקפן ואמינותן, כאשר בעקבות המצב מסביב קשה היה אפילו לנביא להאמין להן. במהלך נבואות הנחמה מתאר ירמיהו את הבניין כצומח מתוך החורבן, ומדגיש את הנצחיות של הקשר בין ה' לישראל, יחד עם ההתחדשות המצופה מתהליך החורבן שיאפשר בניה מחדש, בריאה וטובה יותר
נבואות ירמיהו למלכי בית דוד האחרונים
ירמיהו כ"א - כ"ג
בפרקים כ"א-כ"ג ירמיהו מבקר את מלכי בית דוד האחרונים, ומאשים אותם בחורבן המגיע לעם. על פי ירמיהו, הציפייה הא-להית מבית דוד היתה לכונן מלכות על יסודות של צדק ומשפט, שתתאים לעיר הצדק - ירושלים. בניו של יאשיהו לא עמדו בציפייה הזו, הביאו על העם חורבן, ועל עצמם גזר דין של גלות עולם מירושלים.