לימוד יומי כפתור.png
דפי קהילות לומדות
משאות הגויים בישעיהו
ישעיהו י"ג-כ"ג
יחידת המשאות של ישעיהו נוגעת בגורלם של עמים רבים - קרובים ורחוקים - לרובם מנבא ישעיהו חורבן ומפלה. נראה כי לכל משא מסרים מדויקים משלו הנוגעים לעם ולזמן עליהם הוא נאמר, אך מכלול המשאות נושא עקרונות משותפים אותם הדגיש ישעיהו גם בפרקיו הקודמים - התעצמות האימפריה האשורית ומסעות כיבושיה, שפלות האדם וגאוותו אל מול כחו של ה' השולט בכל, והדגשת הישועה הפלאית המובטחת לשארית יהודה וירושלים.

משא בבל
ישעיהו י"ג-י"ד
בשיעור נעסוק במשא בבל, בו מנבא ישעיהו על השפלת גאוותם של שליטי המעצמות הרודניים ביום ה'. הגאווה מביאה את האדם לפגיעה באנשים אחרים, לחוסר מוסריות, ולריחוק מה'. ביום ה', ביום בו תתגלה מלכות ה' על העולם, לא יהיה עוד מקום לגאוותו של האדם.
נבואת ישעיהו על עליית אשור ומפלתה
ישעיהו ז' - י'
לאחר שנים של תבוסות ומלחמות מסביב, ממלכת יהודה עומדת מול איום מידי של השתלטות מצד שכנותיה - ארם וישראל - בניסיון לצרף אותה לקואליציה כנגד אשור המתעצמת. אחז פונה לאשור לעזרה, ובכך מביא על ישראל את הכיבוש האשורי. אל מול האיום עומד ישעיהו ומנסה להוביל את העם בדרך חדשה ומאתגרת - בטחון ואמונה בה' על פני בריתות פוליטיות עם עמים שונים. ישעיהו חוזר ומבטיח לעם שאם רק יאמינו וישבו בשקט אל מול האיומים, יראו בישועת ה' ויזכו לגאולת השארית.

פתיחה לישעיהו
'ישעיהו א'; ו
בשיעור נסקור את מבנה הספר ורעיונותיו המרכזיים ונעיין בפרק ו' - נראה שזו אינה בהכרח הנבואה הראשונה אך היא מיוחדת בגלל שישעיהו רואה את כבוד ה'. הנבואה נאמרה בשעה קשה לישראל כשמתברר שהצלחת עוזיהו גרמה למכשול רוחני: גאווה וחוסר הכרה בגדלות ה'. בעקבות זאת יש זעזוע בעולמות העליונים שיש לו השלכות בעולם התחתון: רעידת אדמה, הצטרעות עוזיהו, ובהמשך גם חורבן. למרות זאת, ישעיהו מנבא על התקווה – השארית שממנה יצמח העם מחדש.

חורבן ממלכת יהודה
מלכים ב כ' - כ"ה
סקירה של התקופה הקודמת לחורבן מביאה להבנה כי עוד מימי אחז, החלו פולחנים זרים להיכנס אל תוך ממלכת יהודה בהשפעת שלטונה של אשור, ובאופן המשמעותי ביותר בימי מנשה. חטאים אלו, בנוסף לדם הנקי ששופכים מנשה ויהויקים, חותמים את גורלה של ירושלים לחורבן, כך שאפילו ניסיונותיהם של חזקיהו ויאשיהו להחזיר את הגלגל לאחור ולתקן את מעשיהם לא מועילים.

ממלכת ישראל וסיפורי הנביאים
מלכים ב י"ג-י"ד
ממלכת ישראל מתוארת בהרחבה בספר מלכים, ומתאפיינת בשלושה דברים: א. חילופי שלטון תכופים; ב. ניתוק מעבודת ה' במקדש; ג. פעילות אינטנסיבית של נביאים. הקשר בין ה' לממלכת ישראל לא נותק, והוא התבצע בעזרת הנביאים הרבים שקמו לישראל. ספר מלכים מתאר ברובו כיצד נשמר הקשר בין עם ישראל לה': בממלכת יהודה - ע"י המקדש, ובממלכת ישראל - ע"י הנביאים. בשל כך, נותרו סיפורים רבים על ממלכת ישראל, המתארים את פעולת הנביאים ואת הקשר ביניהם לבין המלכים.

מהפכת יהוא
מלכים ב ט'-י'
דמותו של יהוא ומעשיו מציגים בעינינו קונפליקט, בין אהדה לקנאותו לדבר ה' והכרתת הבעל, לבין רתיעה מהאופן האכזרי בו הוא מבצע את ההפיכה והתוצאות אליהם הוא מגיע. בחינה של הצדדים השונים באישיותו ובמעשיו אל מול היחס שהוא ושושלתו מקבלים מה' מציגים סיפור אנושי מורכב המשלב בין היותו ראש למלכי ישראל הפועל בשם ה' ומחזיק את השושלת המרכזית, לבין הכישלון בהצלתה של הממלכה מן הכיליון המתרגש עליה כמה עשרות שנים לאחר מכן.

מעשי אלישע
מלכים ב ב'-ו'
בשיעור נברר את היחס בין דמותו של אליהו לדמותו של אלישע. אלישע נמשח לתפקידו כממשיכו של אליהו, ובכמה מפעולותיו ניכר באופן ברור שהוא ממשיכו. יחד עם זאת, דרכו של אלישע שונה מאד מדרכו של אליהו. אלישע זמין לעם, שוכן בתוכם, מסייע בהתגברות על מצוקותיהם, ופועל בשיתוף פעולה עם המלכים ובני הנביאים. ניתן להבין את פעילותו של אלישע כתיקון לדרכו של אליהו, או כהתאמה לתקופה השונה בה כל אחד מהם פועל.

מלכות אחאב
מלכים א ט"ז; כ'-כ"ב
דמותו של אחאב מורכבת - משלבת הנהגה שקולה, אהבת העם והארץ, עם עבודה זרה וניתוק מדבר ה' ונביאיו. התעסקותו הפוליטית של אחאב בצרכי העם תפשה את תשומת לבו יותר מאשר מחויבותו לה', והדבר מתבטא הן בחנינת בן הדד, והן בהתנהלותו בדבר איזבל ואליליה. עם זאת, יכולתו להכיר בטעות כאשר מדובר בתחומים הנוגעים יותר ללבו משקפת אופי חזק עם ענוה ויכולת וידוי וחרטה.

ההתמודדות הדתית של אליהו
מלכים א י"ז-י"ח
בעקבות נישואי אחאב עם איזבל, נכנסה עבודת הבעל לעם ישראל בצורה ממלכתית. אליהו מנסה להתמודד עם התופעה, ולהוכיח לעם ישראל במופתים שה' הוא האלקים. לשם כך הוא גוזר בצורת, שאמורה להוכיח שה' הוא השולט בגשמים ולא הבעל, ולאחר מכן אף מתעמת חזיתית מול נביאי הבעל, ובעזרת ירידת אש מן השמים מוכיח לעם שה' הוא האלקים. אך למרות הכל, העם ממשיך להחזיק באמונתו באלילים, ואליהו מתייאש משליחותו.
פילוג הממלכה
מלכים א י'-י"ב
נעסוק בסיבות להתפלגות המלוכה - החל ממגמתו האוניברסלית של שלמה, דרך מעשיו המנוגדים לאיסורי התורה החלים על המלך, ועד הסיבות הפוליטיות והחברתיות להתמרדות העם. ניגע גם ברקע ההיסטורי לפילוג בין שבט יהודה לשאר שבטי ישראל.
מרד אבשלום
שמואל ב ט"ו-ט"ז
בסיפור מרד אבשלום ניכרת סיבתיות כפולה: מחד הוא בא כהעונש על חטא דוד בבת שבע ומאידך הוא נובע מגאוות אבשלום ומתחושה שלו ושל נוספים בעם שדוד כבר אינו מנהל את הממלכה כראוי. מול קולות אלה, יש תמיכה צבאית ורוחנית בדוד ואף מקרב בית שאול יש התומכים בו. התנהלות דוד מעידה שהוא אינו בטוח שהוא עדיין ראוי למלוכה ושהוא מכיר בכך שמלכותו תלויה ברצון ה' בלבד.
חטא דוד ובת שבע
שמואל ב י"א-י"ב
בפרשת דוד ובת שבע עולות מספר דילמות מורכבות בנוגע לכוונותיו של דוד בחטאו, גודל החטא המיוחס לו, ואופיין של תוצאותיו. בשיעור נראה שהמתח עולה מן הפסוקים עצמם ונעיין במחלוקות הנסובות על הבחירה כיצד לפתור אותו, ועל האופן בו ראוי להתייחס לדמותו של דוד המלך בכלל.
ביסוס מלכות דוד
שמואל ב א'-ה'
בתחילת מלכותו, דוד משקיע בכמה תחומים כדי לבסס את מלכותו: הכרה במלכותו כמלכות מאת ה' ולא כמלכות שנלקחה בכח, ע"י ההבהרה כי הוא אינו מעוניין בחיסול בית שאול; איחוד העם תחת מלכותו, ע"י פיוס עם שבט בנימין ותומכי שאול ובחירת ירושלים לעיר המלכות, כעיר מאחדת לכל העם; העצמת הקשר שבין המלכות לה', ע"י שאילה בה', העלאת ארון ה' לירושלים וההכנות לבניית המקדש.
מותו של שאול
שמואל א ל"א-שמואל ב א'
מלחמתו האחרונה של שאול בפלשתים מהווה סיום טרגי למלכותו: המלך שנמשח על מנת להלחם בפלשתים, מת בקרב איתם. יחד עם זאת, יציאתו לקרב למרות הידיעה שימות בו, מהווה נקודה לזכות שאול שממשיך לעמוד בגבורה עד הסוף. התייחסות דוד למות שאול ממשיכה את הקו שלו: הוא מבהיר שהוא איננו רוצה במות שאול, ואפילו הורג את הנער העמלקי, והוא מקונן על שאול ועל יהונתן קינה המביעה את אהבתו ומטמיעה בתודעת העם ששאול היה גיבור מלחמה.
מתי וכיצד תעבור המלוכה משאול לדוד?
שמואל א כ"ג - כ"ו
הסיטואציה שנוצרה, בה שאול עדיין מולך, ויחד עם זאת דוד כבר נמשח למלך, גרמה למורכבות גדולה. ה' לא הבהיר כיצד יתבצע המעבר בין שאול לדוד, ולכן דוד איננו בטוח מה מעמדו וכיצד עליו לנהוג. במהלך הדרך הוא לומד כי אמנם ה' איתו ומציל אותו מידיו של שאול, אך הוא לא יכול לפגוע בשאול. עליו לחכות למותו של שאול באופן טבעי, ורק לאחר מכן המלוכה תעבור לידיו מאת ה'. יחד עם זאת, דוד מתחיל לבנות את מעמדו הציבורי, ואף להושיע את ישראל מיד הפלשתים.
עליית דוד והידרדרותו של שאול
שמואל א ט"ז-כ"ב
במקביל לעלייתו של דוד, שאול הולך ומידרדר, מבחינה מנהיגותית, מבחינה רוחנית ונפשית, ואף מבחינת יחסיו האישיים. ככל ששאול מנסה לפגוע בדוד, הוא משיג את ההפך. כל נסיון לערב אדם נוסף בפגיעה בדוד מביא את אותו אדם להביע תמיכה בדוד והתנגדות למעשי שאול. וכך, מעמדו של דוד הולך וגדל ושאול הולך ונחלש.
חטאי שאול
שמואל א ט"ו
מנפילתו של שאול ניתן ללמוד מהן התכונות הנדרשות ממנהיג של עם ישראל: ראשית - עליו להיות בעל יכולת מנהיגות, הובלה של העם, ולא להיות מובל ע"י העם. בנוסף לכך, עליו לכפוף את עצמו לרצון ה', ולשמוע בקולו גם בסיטואציות מורכבות.
אתגר המלוכה בישראל
שמואל א ח'-י"ב
נראה שיש צורך במלך בשביל איחוד העם וניהול הממלכה אך מצד שני, ישנה סכנה שהעם והמלך יחשבו שהמלך מחליף את ההנהגה הרוחנית והעם לא יקח אחריות על מצבו הרוחני. שמואל מבהיר שהמצב הרוחני ישפיע על המצב המדיני. מלך טוב, המבין את כפיפותו לה', ובמקביל דואג לצרכי העם, יכול להוביל את העם לדרגה גבוהה ביותר הן מבחינה רוחנית והן מבחינה לאומית.
היחס לארון ה' בספר שמואל
שמואל א ד'-ז'
העם שבוי בתפיסות אליליות, החודרות אליו מהעמים השכנים, ולכן הוא מייחס לארון ה' כוחות מאגיים עצמאיים. בתהליך ארוך, הנמשך כעשרים שנה, שמואל מביא את העם לחזרה בתשובה, הסרת העבודה הזרה, ותפיסה נכונה של עבודת ה'.