בתנ"ך כתוב מעט מאד על ראש השנה, וקשה לעמוד על אופיו ומהותו מתוך הכתובים. בתורה, ראש השנה נקרא "יום תרועה" או זכרון תרועה", ולא נזכרים מאפיינים נוספים שלו:

בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא-קֹדֶשׁ: (ויקרא כג, כד)

וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא-קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל-מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם: (במדבר כט, א)

 

בספר נחמיה מתוארת אסיפה של העם ביום הראשון של החודש השביעי, הוא ראש השנה:

יָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת-הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל מֵאִישׁ וְעַד-אִשָּׁה וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹעַ בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי: (נחמיה ח', ב)

​

​